שוטרים, לוחמי משמר הגבול וסוהרים נחשפים לאירועים קשים לאורך שנים: פיגועים, תאונות קטלניות, אלימות, התאבדויות ואירועים בבתי הכלא. פוסט טראומה אצלם מתפתחת לעיתים קרובות בהדרגה, ולא תמיד מאירוע אחד. החוק מאפשר להכיר בה כנכות, אבל לאנשי קבע בכוחות הביטחון יש כללים מיוחדים. המדריך מסביר מה הם ואיך פועלים.
עודכן: אוקטובר 2026 · מאת משרד עו"ד ד"ר משה אוחיון ושות'
איך פוסט טראומה נראית אצל שוטרים וסוהרים
התסמינים דומים לאלה של לוחמים: מחשבות וזיכרונות שחוזרים, סיוטים, הימנעות ממקומות או מצבים שמזכירים את האירועים, עצבנות, קשיי שינה, ריחוק מהמשפחה וקושי להתרכז. אצל אנשי מקצוע שרגילים "להחזיק את עצמם" הסימנים מופיעים לפעמים דווקא בבית או אחרי הפרישה. פירוט נוסף במדריך תביעה בגין פוסט טראומה.
למי מגישים: משרד הביטחון או ביטוח לאומי
שוטרים, סוהרים ומשרתים בגופי ביטחון נוספים כפופים לחוק הנכים. אבל אצל משרתי קבע, מאז 27 באפריל 2017, משרד הביטחון מטפל רק בחלק מהפגיעות:
- במשרד הביטחון: פגיעה, כולל פוסט טראומה, בפעילות מבצעית, באימון לקראתה או באירוע שייחודי לשירות הביטחוני. וגם פגיעות שקרו לפני 27.4.2017.
- בביטוח לאומי: פגיעות שלא עומדות בתנאים האלה, כפגיעות עבודה.
אצל שוטרים וסוהרים, רוב האירועים שגורמים לפוסט טראומה הם אירועים מבצעיים או ייחודיים לשירות. ההגדרה של האירוע בבקשה חשובה מאוד. ראו משרד הביטחון או ביטוח לאומי.
טראומה מצטברת
הרבה שוטרים וסוהרים לא יכולים להצביע על אירוע אחד. הפגיעה נבנתה מעשרות אירועים לאורך שנים. במקרה כזה צריך:
- לפרט את האירועים המרכזיים: תאריכים, מקומות, מה ראיתם ועשיתם.
- לאסוף תיעוד: דוחות פעולה, יומני מבצעים, מכתבים ממפקדים ומעמיתים.
- לקבל חוות דעת פסיכיאטרית שמתייחסת להצטברות ולקשר לשירות. ראו חוות דעת פוסט טראומה.
איך בונים את התביעה
- טיפול ותיעוד. להתחיל טיפול ולתעד את התסמינים. התיעוד הטיפולי הוא חלק מרכזי מהראיות.
- רשימת אירועים ועדים. לבנות רשימה מסודרת של האירועים, עם מי שהיה שם.
- הגשה לאגף השיקום. בטופס המקוון או בטופס מודפס. ראו איך מגישים תביעה.
- ועדה רפואית. הוועדה קובעת אחוזים לפי מידת הפגיעה בתפקוד. ראו ועדה רפואית משרד הביטחון.
- ערעור כשצריך. 30 יום על החלטת קצין התגמולים, 45 יום על החלטת הוועדה. ראו ערעור על ועדה רפואית.
הכרה והמשך שירות
שוטרים וסוהרים רבים חוששים שתביעה תפגע בקריירה, בהסמכה לנשק או בקידום. התשובה תלויה בתפקיד, במצב הרפואי ובנסיבות, ולכן כדאי לברר אותה לפני ההגשה, בשיחה חסויה עם עורך דין שמכיר את המערכת. המשרד מלווה שוטרים וסוהרים גם בנושאים מול הארגון. ראו עורך דין לשוטרים וייצוג משפטי לסוהרים.
שאלות נפוצות
אני עדיין משרת. אפשר להגיש?
כן. אפשר להגיש תביעה גם בזמן השירות.
פרשתי לפני כמה שנים. מאוחר מדי?
לא בהכרח. בפוסט טראומה אגף השיקום נוהג בגמישות לגבי תביעות מאוחרות, במיוחד כשיש תיעוד. תגמולים יתחילו בדרך כלל מיום ההגשה.
אין לי אירוע אחד ספציפי. זה פוגע בתביעה?
לא. טראומה מצטברת יכולה להיות מוכרת. צריך לפרט את האירועים המרכזיים ולתעד אותם ככל האפשר.
צריך הכרה כדי לקבל טיפול?
לא. אפשר להתחיל טיפול עוד לפני התביעה, והתיעוד יעזור בהמשך.
סוהרים שמתמודדים עם פגיעה נפשית ובמקביל עם הליך בשב"ס יכולים לקרוא עוד במדריך עורך דין לסוהרים.
שיחת ייעוץ ראשונה, חסויה, עם עורך דין מהמשרד.
050-6274283פנייה בווטסאפזקוקים לתמיכה עכשיו? קו "נפש אחת" זמין בטלפון *8944. אפשר לפנות גם למוקד "בידיים טובות" של אגף השיקום, *3757.
