משרתי קבע, שוטרים, סוהרים ואנשי כוחות הביטחון שנפגעו בשירות שואלים לעיתים קרובות לאן להגיש את התביעה: למשרד הביטחון או לביטוח לאומי. מאז הרפורמה של 2017 התשובה תלויה בסוג הפגיעה, במועד שלה ובנסיבות. במדריך נסביר מי מטופל בכל גוף, מה ההבדלים ומה חשוב לדעת לפני שבוחרים.
עודכן: אוקטובר 2026 · מאת משרד עו"ד ד"ר משה אוחיון ושות'
למי השאלה רלוונטית
חיילי חובה ומילואים שנפגעו בשירות מטופלים כמעט תמיד במשרד הביטחון, לפי חוק הנכים. השאלה עולה בעיקר אצל משרתי קבע בצה"ל ובכוחות הביטחון: שוטרים ולוחמי משמר הגבול, סוהרים, אנשי שב"כ, המוסד ומשמר הכנסת. מאז 27 באפריל 2017, חלק מהפגיעות שלהם מטופלות בביטוח לאומי כפגיעות עבודה, וחלק נשארו במשרד הביטחון.
מתי משרתי קבע מטופלים במשרד הביטחון
משרת קבע יכול להגיש תביעה למשרד הביטחון אם מתקיים אחד מהמצבים האלה:
- חבלה בפעילות מבצעית או ייחודית. פגיעה, כולל פוסט טראומה, בזמן פעילות מבצעית, באימון לקראתה או באירוע שייחודי לשירות הצבאי או הביטחוני.
- "מחלת שירות". מחלה שנגרמה מתנאי שירות ייחודיים: חשיפה לחומרים מסוכנים או לקרינה, הדבקה מדם או מנוזלי גוף בתנאי שטח, פגיעה בשמיעה מרעש של כלי נשק, או מחלה אחרת שקבע שר הביטחון בצו.
- תחילת הקבע. מי שעבר ישירות משירות חובה לקבע ונפגע או חלה בששת החודשים הראשונים של הקבע, גם בפגיעה שאינה מבצעית.
- פגיעה לפני הרפורמה. מי שנפגע לפני 27.4.2017, בכל סוג פעילות.
- מחלה שאובחנה לפני 2014. גם אם היא לא "מחלת שירות".
מתי התביעה עוברת לביטוח לאומי
משרת קבע שהפגיעה שלו לא עומדת באף אחד מהתנאים האלה, למשל פציעה בשגרת עבודה משרדית או מחלה שאינה קשורה לתנאי שירות ייחודיים, מגיש תביעה לביטוח לאומי כנפגע עבודה. לביטוח לאומי יש מועדים וכללים משלו להגשת תביעה בגין פגיעה בעבודה, ולכן כדאי לא לחכות.
הגבול לא תמיד ברור. השאלה אם אירוע הוא "ייחודי לשירות הביטחוני" או פגיעת עבודה רגילה שנויה לפעמים במחלוקת. ניסוח נכון של נסיבות האירוע כבר בבקשה הראשונה יכול לקבוע לאיזה גוף התביעה תגיע.
כשיש זכאות בשני הגופים
אי אפשר לקבל קצבת נכות מביטוח לאומי ובמקביל זכויות מאגף השיקום בגין אותו אירוע. הכללים:
- אם עברו פחות מ-3 שנים מהתביעה לביטוח לאומי, אפשר לבחור מאיזה גוף לקבל את הזכויות.
- אם עברו יותר מ-3 שנים מהתביעה לביטוח לאומי, לא ניתן לקבל זכויות ממשרד הביטחון בגין אותו אירוע.
- אם צד אזרחי גרם לפגיעה, אפשר לבחור בין זכויות משרד הביטחון לפיצוי בתביעה אזרחית, ולנהל את התביעה האזרחית במקביל.
מכיוון שהבחירה עלולה לחסום את המסלול השני, כדאי לבדוק אותה לפני שמגישים.
ההבדלים העיקריים
| משרד הביטחון | ביטוח לאומי | |
|---|---|---|
| החוק | חוק הנכים (תגמולים ושיקום) | חוק הביטוח הלאומי, ענף נפגעי עבודה |
| הגוף המטפל | קצין התגמולים באגף השיקום | פקיד התביעות בסניף ביטוח לאומי |
| קביעת נכות | ועדה רפואית של משרד הביטחון | ועדה רפואית של ביטוח לאומי |
| תשלום | מענק ב-10% עד 19%, תגמול חודשי מ-20% | מענק או קצבה לפי אחוזי הנכות, לפי כללי ביטוח לאומי |
| סל השירותים | רחב: טיפול רפואי, שיקום, הטבות ומענקים לנכי צה"ל | שירותי שיקום והטבות לפי כללי ביטוח לאומי |
לפירוט הזכויות במשרד הביטחון ראו זכויות נכי צה"ל ואחוזי נכות משרד הביטחון. לשוטרים ולסוהרים יש מדריכים ייעודיים: ייצוג שוטרים וייצוג סוהרים.
שאלות נפוצות
אני שוטר שנפגע באירוע מבצעי. לאן מגישים?
פגיעה בפעילות מבצעית או באירוע ייחודי לשירות, כולל פוסט טראומה, נבחנת במשרד הביטחון. ההגשה היא לאגף השיקום. ראו המדריך לתביעות משרד הביטחון.
כבר הגשתי לביטוח לאומי. עוד אפשר לעבור למשרד הביטחון?
אם עברו פחות מ-3 שנים מהתביעה לביטוח לאומי ויש זכאות גם במשרד הביטחון, אפשר לבחור. אחרי 3 שנים כבר לא ניתן.
נפגעתי במילואים. השאלה הזו רלוונטית אליי?
בדרך כלל לא. פגיעה בשירות מילואים מוגשת למשרד הביטחון לפי חוק הנכים.
מה עדיף?
אין תשובה אחת. זה תלוי בסוג הפגיעה, באחוזי הנכות הצפויים, בזכויות שחשובות לכם ובמועדים. כדאי לבדוק את המקרה הספציפי לפני ההגשה.
