מי שנפגע או חלה במהלך השירות בצה"ל, במשטרה, בשב"ס או בגוף ביטחוני אחר, ובגלל השירות, יכול לבקש ממשרד הביטחון להכיר בו כנכה. ההכרה פותחת זכאות לתגמול חודשי או למענק, לטיפול רפואי ולשיקום. המדריך מסביר מי זכאי, איך מגישים, מה קורה אצל קצין התגמולים ובוועדה הרפואית, אילו מועדים חשוב לא לפספס ומה עושים כשהתביעה נדחית.
עודכן: אוקטובר 2026 · מאת משרד עו"ד ד"ר משה אוחיון ושות'
מי יכול להגיש תביעה למשרד הביטחון
התביעה מוגשת לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959, לאגף השיקום במשרד הביטחון. החוק חל על:
- חיילים בשירות חובה, במילואים ובשירות קבע.
- שוטרים ולוחמי משמר הגבול, וגם מתנדבי המשמר האזרחי בנסיבות מסוימות.
- סוהרים ועובדי שירות בתי הסוהר.
- משרתים בשב"כ, במוסד ובגופים ביטחוניים נוספים, כמו משמר הכנסת.
התנאי המרכזי הוא קשר סיבתי: צריך להראות שהפגיעה או המחלה נגרמו בתקופת השירות ובגללו, או שהשירות החמיר מצב רפואי שהיה קיים קודם. במקרים מסוימים מוכרות גם פגיעות בדרך לשירות או ממנו. אצל משרתי קבע, מאז 2017 חלק מהפגיעות מטופלות בביטוח לאומי כפגיעות עבודה. הפירוט במדריך משרד הביטחון או ביטוח לאומי. לשוטרים ולסוהרים יש מאפיינים משלהם, ופירטנו אותם במדריכים על ייצוג שוטרים ועל ייצוג סוהרים.
פגיעה מחוץ לשירות: לחיילי חובה יש אפשרות מוגבלת להכרה גם בפגיעה שקרתה בחופשה, בתנאים מסוימים. אפשרות זו לא חלה על פגיעה שנגרמה מנטילת סיכון בלתי סביר, בזמן היעדרות ללא רשות או בנהיגה ללא רישיון או ביטוח. הכרה כזו מקנה זכויות רק מ-20% נכות ומעלה.
אילו פגיעות מוכרות
אין רשימה סגורה. כל פגיעה גופנית או נפשית יכולה להיות מוכרת אם מוכח הקשר לשירות. אלה הנושאים שבהם אנחנו פוגשים הכי הרבה תביעות:
| סוג הפגיעה | דוגמאות | להרחבה |
|---|---|---|
| פגיעה נפשית | פוסט טראומה, תגובת קרב, חרדה ודיכאון בעקבות אירוע בשירות | תביעה בגין פוסט טראומה |
| פגיעה בשמיעה | ירידה בשמיעה וטנטון (צפצופים) בעקבות חשיפה לרעש, ירי ופיצוצים | נכות שמיעה |
| פגיעה אורתופדית | פריקת כתף, פגיעות ברכיים ובגב, שברים | פריקת כתף בצבא |
| מחלות | מחלות עור כמו פסוריאזיס, מחלות שהתפרצו או הוחמרו בשירות | פסוריאזיס בצבא |
| החמרה של מצב קיים | בעיה רפואית שהייתה לפני הגיוס והשירות החמיר אותה | תביעה בגין החמרה |
איך מגישים את התביעה
יש שתי דרכים להגיש בקשה להכרה בנכות:
- באינטרנט: בטופס המקוון באתר אגף השיקום (recognition.mod.gov.il). אחרי ההגשה אפשר לעקוב אחרי הטיפול באזור האישי.
- בטופס מודפס: טופס פגיעה או טופס מחלה, שנשלח בדואר, בפקס או בדוא"ל לאגף השיקום. הטפסים זמינים גם במחוזות של אגף השיקום. מי שמגיש ידנית צריך לשמור עותק מכל מסמך.
יחד עם הטופס מצרפים את התיעוד הרפואי, מסמכים מהשירות שמעידים על האירוע (דוחות, אישורים, תיק רפואי צבאי) ותצהירים של עדים כשיש. פירוט מלא של הטפסים נמצא במדריך טפסים לתביעה למשרד הביטחון, והסבר צעד אחר צעד במדריך איך מגישים תביעה למשרד הביטחון.
חשוב: מה שנכתב בטופס הראשון ילווה את התביעה עד הסוף. תיאור לא מדויק של האירוע, תאריכים שלא תואמים את המסמכים או פגיעה שלא הוזכרה עלולים לפגוע בתביעה גם אחרי שנים. לכן כדאי לבנות את הגרסה ואת התיעוד לפני ההגשה, לא אחריה.
שלבי הטיפול בתביעה
- הגשת הבקשה. הבקשה מגיעה לקצין התגמולים באגף השיקום.
- בירור עובדתי ורפואי. קצין התגמולים אוסף חומר רפואי ועובדתי, ולפעמים מפנה לבדיקה אצל רופא מטעם האגף.
- החלטה על הקשר לשירות. קצין התגמולים מחליט אם הפגיעה קשורה לשירות. ההחלטה נשלחת בדואר רשום.
- ועדה רפואית. מי שהוכר מוזמן לועדה רפואית, שקובעת את אחוזי הנכות ואת התקופה שלהם.
- תשלום וזכויות. לפי אחוזי הנכות נקבעים התגמול או המענק והזכויות הנלוות.
בתביעות פוסט טראומה קיים גם מסלול מהיר, "המסלול הירוק", שבו תביעה שעומדת בתנאים מסוימים מועברת ישירות לוועדה הרפואית בלי בירור ארוך אצל קצין התגמולים. הפירוט במדריך על תביעה בגין פוסט טראומה.
מועדים חשובים
| מתי | מה חשוב לדעת |
|---|---|
| עד שנה מהשחרור | מי שמגיש בתוך שנה מהשחרור יכול לקבל תגמולים מיום השחרור. |
| אחרי שנה מהשחרור | הזכאות מתחילה בדרך כלל מיום הגשת הבקשה. כל חודש של המתנה הוא חודש שלא ישולם. |
| עד 3 שנים מהשחרור | זה המועד המומלץ להגשה. אפשר להגיש גם אחריו, במיוחד כשיש תיעוד של האירוע, ובפוסט טראומה האגף נוהג בגמישות רבה. |
| 30 יום מקבלת ההחלטה | המועד לערעור על החלטה של קצין התגמולים לוועדת הערעורים. אפשר לבקש הארכה מיו"ר הוועדה. |
| 45 יום מקבלת ההחלטה | המועד לערער על החלטת הוועדה הרפואית לוועדה הרפואית העליונה. |
מה מקבלים אחרי ההכרה
- תגמול או מענק: בנכות של 10% עד 19% משולם מענק חד-פעמי. מ-20% ומעלה משולם תגמול חודשי, שגובהו תלוי באחוזי הנכות.
- טיפול רפואי: טיפול בפגיעה המוכרת, ובמקרים מסוימים גם בזמן שהתביעה עדיין בבדיקה, לפי בקשה לקצין התגמולים.
- שיקום: סיוע בלימודים, בהכשרה מקצועית ובחזרה לעבודה.
- תעודת נכה והטבות נוספות, כמו הנחות בארנונה ובמסים, לפי אחוזי הנכות.
הרחבה על כל הזכויות במדריך זכויות נכי צה"ל. מי שזכאי גם לגמלה מביטוח לאומי בגין אותה פגיעה צריך לבחור בין הגופים, ובמדריך משרד הביטחון או ביטוח לאומי הסברנו איך לבחור.
כשהתביעה נדחתה או שהאחוזים נמוכים
דחייה היא לא סוף הדרך. יש שני מסלולים, לפי ההחלטה שמערערים עליה:
- קצין התגמולים לא הכיר בקשר לשירות: מגישים ערעור לוועדת הערעורים שליד בית משפט השלום, בתוך 30 יום מקבלת ההחלטה. ועדת הערעורים שומעת עדויות, בוחנת חוות דעת רפואיות ומכריעה מחדש. משרד המשפטים מעמיד גם סיוע משפטי לערעורים האלה.
- הוועדה הרפואית קבעה אחוזים נמוכים: מגישים ערעור לוועדה הרפואית העליונה, בתוך 45 יום. אם הוועדה העליונה טעתה בשאלה משפטית אפשר לערער לבית המשפט המחוזי.
אם יש מידע חדש ומשמעותי, אפשר גם לבקש מאגף השיקום לשקול מחדש. בהמשך, אם המצב הרפואי מחמיר, אפשר להגיש בקשה לבדיקה מחדש בגלל החמרה. הפירוט במדריך ערעור לוועדות רפואיות.
טעויות נפוצות שכדאי להימנע מהן
- להגיש מאוחר. המתנה מעבר לשנה מהשחרור עולה בתגמולים שלא ישולמו רטרואקטיבית.
- להגיש בלי תיעוד. תביעה שמבוססת רק על הגרסה של התובע קשה להוכחה. כדאי לאסוף מסמכים מהשירות ומהטיפול הרפואי לפני ההגשה.
- להזניח את הוועדה הרפואית. הוועדה קובעת את האחוזים, והאחוזים קובעים את הכסף. הגעה בלי חוות דעת ובלי הכנה היא החמצה.
- לפספס את מועד הערעור. 30 יום עוברים מהר. כדאי לפנות לייעוץ מיד כשמגיע מכתב דחייה.
- להמעיט בתיאור הפגיעה. הרבה משרתים מתארים את המצב כקל ממה שהוא. בוועדה צריך לתאר את ההשפעה האמיתית על העבודה, השינה והמשפחה.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקח לקבל החלטה?
זה משתנה מאוד בין תיקים. תביעה עם תיעוד מלא ומסודר מתקדמת בדרך כלל מהר יותר. בתביעות פוסט טראומה שעומדות בתנאי המסלול הירוק ההליך מקוצר.
אפשר להגיש תביעה שנים אחרי השחרור?
כן, אם יש תיעוד של האירוע ושל הפגיעה. הזכאות לתגמולים תתחיל בדרך כלל מיום ההגשה ולא מיום השחרור, ולכן לא כדאי לחכות.
אני עדיין בשירות. אפשר להגיש?
כן. אפשר להגיש בקשה להכרה גם במהלך השירות, כולל משרתי קבע ומילואים.
צריך עורך דין כדי להגיש?
החוק לא מחייב ייצוג, ואפשר להגיש לבד. ייצוג עוזר בבניית התיק, בהכנה לוועדה ובערעור, וחשוב במיוחד כשיש מחלוקת על הקשר לשירות או על האחוזים.
כמה עולה ייצוג משפטי?
שכר הטרחה בתביעות מול משרד הביטחון מוגבל בחוק. את הפרטים מציגים בשיחה הראשונה, ולפני תחילת העבודה נחתם הסכם שכר טרחה מסודר.
