נשיאת עונש מאסר במדינה זרה
נשיאת עונש מאסר במדינה זרה והבאת אסיר מכלא בחו"ל לרצות עונשו בישראל
עודכן: אוקטובר 2026 · מאת משרד עו"ד ד"ר משה אוחיון ושות'
החוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר (התשנ"ז-1996) משמש כבסיס נורמטיבי לבחינת הבאת אסיר מריצוי עונשו במדינה זרה לריצוי העונש בישראל.
החוק מאפשר לאסירים המרצים עונש מאסר בחו"ל לסיים את יתרת מאסרם במדינת אזרחותם. הוא מתייחס לאסירים ישראלים המוחזקים בחו"ל, כמו גם לאזרחי מדינות זרות שנשפטו למאסר בישראל.
במהלך השנים, לא אחת נרשמו פניות של אסירים ישראלים המרצים את עונשם בחו"ל, המבקשים לשוב ולרצות את העונש במתקני כליאה בישראל. הסיבות לכך מגוונות וכוללות את הרצון להיות קרובים למשפחתם, את הקשיים הנלווים לתנאי הכליאה במדינה הזרה, כמו גם את הרצון להשתלב בתהליך השיקום בארץ ולחזור לחברה כאזרחים שומרי חוק.
חשוב לציין כי הבקשה אינה מהווה זכות הומניטרית אוטומטית. על האסיר להראות זיקה למדינת ישראל ולמלא מספר תנאים לפני שעניינו יובא להכרעה.
התנאים להעברתו של אסיר
החוק קובע מספר תנאים למעבר אסיר מריצוי עונשו במדינה זרה לשירות מאסר בישראל:
- האסיר היה אזרח ישראל בעת ביצוע העבירה.
- האסיר מתגורר קבע בישראל.
- ישנן נסיבות המצדיקות את נשיאת המאסר בישראל.
- המעשה שבגינו נידון האסיר לעונש מאסר, אילו היה מתבצע בישראל, היה נחשב לעבירה פלילית.
- אין מניעה, מסיבות של שלום הציבור או ביטחונו, להעביר את האסיר לישראל.
לפי תשובת משרד המשפטים לבקשת חופש מידע, השרים רשאים, מטעם מיוחד, לוותר על חלק מהתנאים: האזרחות בעת ביצוע העבירה, מגורי הקבע בישראל ודרישת "הפליליות הכפולה" (שהמעשה הוא עבירה גם בישראל). התנאי של שלום הציבור וביטחונו נשאר בכל מקרה.
הליך העברת האסיר
הליך העברת האסיר דורש לא רק את הסכמת האסיר, אלא גם את הסכמתן של שתי המדינות המעורבות – המדינה בה מרצה האסיר את עונשו ורשויות מדינת ישראל. אם הבקשה נדחתה, ניתן להגיש בקשה חוזרת בדרך כלל לאחר שנתיים, אלא אם חל שינוי מהותי בנסיבות שמצדיק בחינה מוקדמת יותר.
חשוב להבחין בין המסלול הזה לבין אסיר שהוסגר מישראל למדינה אחרת. לגבי מי שהוסגר, קיימת דרך נוספת להחזרתו לריצוי העונש בישראל מכוח חוק ההסגרה, ולכן כדאי לבדוק מראש איזה מסלול רלוונטי לכל מקרה.
עקרון יסוד בתנאי סף להעברת אסיר ממדינה למדינה
העברת אסיר ממדינה למדינה דורשת קיומה של אמנה או הסכם בין המדינות. אם אין הסכם, הבקשה עשויה להידחות.
אמנה בין המדינות מצביעה על רמת אמון גבוהה. היא מאפשרת לעמוד בדרישות החוק ולבצע את העונש כפי שנקבע, מבלי שתהיה החמרה בעונש במדינה הקולטת.
תהליך העברת האסירים
המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה אחראית על טיפול בבקשות להעברת אסירים. התהליך מורכב ודורש חוות דעת מגורמי ממשל וביטחון.
המחלקה מנסחת חוות דעת לגבי האפשרות להביא אסיר לארץ לריצוי עונשו. היא מתחשבת בהמלצות משטרת ישראל ושב"ס. חוות הדעת מועברת לשר המשפטים ולשר לביטחון לאומי, שמקבלים את ההחלטה. הם שוקלים את השפעת העברת האסיר על שלום הציבור, ביטחון המדינה ויכולת השיקום של האסיר. ההחלטה גם מתחשבת בשיקולים הומניטריים.
העברת אסיר מישראל לריצוי עונשו במדינת אזרחותו
תנאים ושיקולים אלו חלים גם על העברת אסירים מישראל לריצוי עונשם במדינתם.
אם הבקשה מאושרת, תהליך ההעברה יתבצע בליווי צוות משירות בתי הסוהר. עלות ההעברה, כולל כרטיסי טיסה ושהות הצוות, תשולם על ידי האסיר. אם האסיר מקבל פטור, יישלמו ההוצאות על ידי השר לביטחון לאומי והשר למשפטים.
שאלות נפוצות
מי מגיש את הבקשה להעברת אסיר לישראל?
הבקשה מוגשת על ידי האסיר או בשמו, והיא נבחנת מול התנאים שבסעיף 7 לחוק. את היישום מרכזת המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה, וההחלטה עצמה מתקבלת על ידי השרים.
האם אפשר להעביר אסיר לישראל גם בלי הסכמתו?
לא. ההעברה מבוססת על "הסכמה משולשת": של האסיר, של המדינה שבה הוא כלוא ושל ישראל. בלי אחת מהן ההעברה לא תתבצע.
מה עושים אם הבקשה נדחתה?
כדאי לבדוק מה היה נימוק הדחייה. אם חל שינוי מהותי בנסיבות, אפשר לפנות שוב גם לפני שחלפו שנתיים. במקרים מסוימים יש מקום לבחון גם תקיפה של ההחלטה בהליך משפטי. מידע על ייצוג בהליכים פליליים ומנהליים נמצא בעמוד עורך דין פלילי ודין משמעתי.
האם הכללים חלים גם על אסיר זר שכלוא בישראל?
כן. לפי סעיף 13 לחוק, אותם תנאים חלים, בשינויים המחויבים, גם על העברת אסיר מישראל לריצוי עונשו במדינת אזרחותו.
מקורות: משרד המשפטים, תשובה לבקשת חופש מידע בנושא העברת אסירים (2019); חוק לנשיאת עונש מאסר במדינת אזרחותו של האסיר, התשנ"ז-1996. המידע במאמר כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי פרטני.
