מה עדיף – הכרה בתור נכה משרד הביטחון או זכאות לדמי ביטוח לאומי?
מה עדיף – הכרה בתור נכה משרד הביטחון או זכאות לדמי ביטוח לאומי?
השאלה מה עדיף – הכרה בתור נכה משרד הביטחון או זכאות לדמי ביטוח לאומי? עולה פעמים רבות. אנשי כוחות הביטחון, כמו חיילים (בשירות קבע או מילואים), שוטרים, סוהרים, אנשי שב"כ, מוסד ומשמר הכנסת חשופים למגוון סיכונים בעבודתם. סיכונים אלו עלולים להותיר פגיעות פיזיות או נפשיות.
מי שנפגע במהלך שירותו יכול להגיש תביעה בגין פציעה או מחלה שקרתה בזמן השירות. עם זאת, המסלול בו נוקטים בתביעה עשוי להיראות מבלבל, שכן מדובר בהליך ארוך ומורכב. רבים מוותרים על התביעה בשל קשיים בבירוקרטיה ובמנגנונים המשפטיים, ועושים זאת מבלי למצות את זכויותיהם. חשוב לדעת כי זכויות אלו כוללות סיוע טיפולי וכלכלי אשר עשוי להקל על ההתמודדות עם הפגיעה.
לכן, השאלה המרכזית שצריך לענות עליה כבר בתחילת הדרך היא: האם להגיש תביעה בביטוח לאומי או בתביעת משרד הביטחון? ההחלטה בשאלה זו קריטית, משום שהמסלולים, על אף שמזכירים זה את זה, שונים במהותם. יש הבדל בסמכויות הדיון, משך הטיפול, ואפילו בגמול שיתקבל במקרה של הכרה בפציעה או חבלה.
במקרים רבים, הבחירה בנתיב אחד עלולה למנוע את האפשרות להגיש תביעה במסלול השני. על כן, חשוב להבין את ההבדלים בין האפשרויות השונות.
תביעת משרד הביטחון
ב-27.4.2017 נכנס לתוקף תיקון לחוק הנכים, שהעביר את הטיפול באנשי קבע בצה"ל ובארגוני הביטחון למערכת ביטוח לאומי במקרה של פציעות או חבלות שנגרמו במהלך השירות. במקרים מסוימים, אפשר להגיש תביעה למשרד הביטחון אם יש הוכחות לכך שהפציעה או המחלה נגרמו מהשירות הביטחוני.
תביעות אלו מתייחסות בעיקר למקרים שבהם נגרמה פציעה, הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), או מחלה שנגרמה עקב תנאי השירות הייחודיים לשירות הביטחוני. לדוגמה:
- חשיפה לחומרים מסוכנים, קרינה מייננת או אינפרה אדומה.
- הדבקות בעקבות חשיפה למוצרי דם ונוזלי גוף.
- פגיעות באיברי השמיעה בעקבות חשיפה לרעש ממקורות לחימה.
תהליך בחינת הזכאות
תהליך הגשת תביעה למשרד הביטחון הוא תהליך ארוך ומסובך. כל שלב בתהליך עשוי להוביל למשוכה חדשה, אך אם התהליך מצליח, בסופו יוכל התובע להכיר כנכה צה"ל ולהשיג את זכויותיו.
השלב הראשון בתהליך כולל בחינה רפואית ועובדתית של התביעה. לאחר הגשת התביעה עם כל התצהירים והמסמכים הרפואיים הנלווים, פונה קצין התגמולים למוסדות הרפואיים שבהם טופל התובע כדי לקבל את תיקו הרפואי. במקביל, נבדקת התביעה במישור העובדתי כדי לוודא שהפגיעה אכן נגרמה במהלך השירות הביטחוני.
אם קצין התגמולים מאמין שיש קשר סיבתי בין הפציעה לשירות הביטחוני, התובע יוזמן לוועדה רפואית. בוועדה, יבדוק צוות מומחים את מצבו הרפואי של התובע ויקבע את אחוזי הנכות להם הוא זכאי.
השלבים העיקריים בתהליך כוללים את:
- הגשת תביעה – תצהירים ומסמכים רפואיים.
- בחינה רפואית ועובדתית – אישור קשר סיבתי.
- ועדה רפואית – קביעת אחוזי נכות.
בסופו של תהליך, אם הוועדה מקבלת את התביעה, התובע זכאי לתגמול כספי ושירותי שיקום.
קצבה/ תגמול כספי למי שהוכר כנכה צה"ל
גובה הקצבה/ התגמול הכספי שניתן למי שהוכר כנכה צה"ל הוא בהתאמה לגובה אחוזי הנכות שנקבעו במסגרת הוועדה הרפואית שהתקיימה במשרד הביטחון.
1%-9% אחוזי נכות לא זכאים לתגמול כספי.
10%-19% אחוזי נכות יזכה בתגמול חד פעמי – החל מ 57,353 ₪ – 217,000 ₪ ( בהתאמה, נכון לינואר 2023).
20% ואילך יזכה בתגמול חודשי כדלקמן:
20% | 1,062 ₪ |
30% | 1,593 ₪ |
40% | 2,124 ₪ |
50% | 2,655 ₪ |
60% | 3,186 ₪ |
70% | 3,717 ₪ |
80% | 4,248 ₪ |
90% | 4,779 ₪ |
100% | 5,310 ₪ |
תביעת ביטוח לאומי
ככל שהמחלה או החבלה שארעה בזמן השירות אינה עומדת בתבחינים המאפשרים הגשת התביעה למשרד הביטחון (כפי שפורט לעיל) ניתן להגישה לביטוח הלאומי:
- במקרה של מחלה עקב תנאי השירות יש להגיש התביעה להכרה במחלה כמחלת מקצוע או ליקוי שנבע כתוצאה מתנאי העבודה.
- ככל שמדובר בחבלה ניתן להגיש תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.
מי שנפגע במסגרת העבודה/ השירות ונותרה לו נכות עקב הפגיעה עשוי להיות זכאי לגמלת נכות, על התובע להתייצב בפני ועדה רפואית שתקבע לו את דרגת נכותו ובהתאמה יפוצה בגמלה חודשית או מענק.
חשוב להדגיש כי את התביעה יש להגיש תוך 12 חודשים מאירוע שהביא לפגיעה, עיכוב בהגשת התביעה עלול לפגוע בזכאות.
# ראה מאמר נפרד בנושא
