ירי, פיצוצים, מנועים וקשר צפוף: חשיפה לרעש היא חלק מהשירות בהרבה יחידות, ופגיעה בשמיעה היא אחת הפגיעות הנפוצות שבגינן מוגשות תביעות למשרד הביטחון. ירידה בשמיעה וטנטון (צפצופים או רעש קבוע באוזניים) יכולים להיות מוכרים כנכות. המדריך מסביר מה צריך להוכיח, אילו בדיקות חשובות ומה מקבלים אחרי ההכרה.
עודכן: אוקטובר 2026 · מאת משרד עו"ד ד"ר משה אוחיון ושות'
אילו פגיעות שמיעה מוכרות
- ירידה בשמיעה בעקבות חשיפה מתמשכת לרעש או אירוע חד, כמו פיצוץ קרוב.
- טנטון: צפצוף, זמזום או רעש קבוע באוזן אחת או בשתיהן.
- חבלה אקוסטית: פגיעה מאירוע רעש חזק בודד.
הפגיעה לא חייבת להופיע בזמן השירות. ירידה בשמיעה בגלל רעש יכולה להתגלות או להחמיר שנים אחרי השחרור, ועדיין אפשר להגיש תביעה. חשוב לזכור שמי שמגיש מעל שנה אחרי השחרור מקבל בדרך כלל תגמולים רק מיום ההגשה, ולכן לא כדאי לחכות.
מה צריך להוכיח
כמו בכל תביעה למשרד הביטחון, צריך להראות קשר בין הפגיעה לשירות. בתביעות שמיעה זה אומר בעיקר שלושה דברים:
- חשיפה לרעש בשירות. התפקיד, היחידה, סוגי הנשק והכלים, משך החשיפה, והאם היה מיגון שמיעה ובאיזו מידה השתמשו בו. מכתבים ממפקדים ומחברים ליחידה עוזרים מאוד.
- מצב השמיעה לפני השירות. בדיקות מהגיוס או מלפניו מראות שהשמיעה הייתה תקינה, או מה הייתה רמתה.
- פגיעה שמתאימה לרעש. בדיקת שמיעה שמראה דפוס פגיעה שמתאים לחשיפה לרעש, וחוות דעת של רופא אף אוזן גרון.
טיפ: חשיפה לרעש אחרי השירות, למשל בעבודה, ציד או מוזיקה, תיבדק בתביעה. כדאי לתאר אותה בכנות ולהסביר למה הפגיעה קשורה דווקא לשירות.
הבדיקות שקובעות את התיק
בתביעת שמיעה, הבדיקות הן הראיה המרכזית:
| בדיקה | למה היא חשובה |
|---|---|
| בדיקת שמיעה (אודיוגרם) | מודדת את הירידה בשמיעה בכל תדר. ממנה נגזרים אחוזי הנכות. |
| בדיקות מהשירות | בדיקות מהגיוס, מקורסים או מבדיקות תקופתיות מראות מתי התחילה הירידה. |
| בדיקת רופא אף אוזן גרון | שוללת סיבות אחרות לירידה בשמיעה ומקשרת אותה לרעש. |
| תיעוד הטנטון | הטנטון הוא תלונה סובייקטיבית, ולכן חשוב שיהיה מתועד אצל רופא לאורך זמן. |
את אחוזי הנכות קובעת הוועדה הרפואית לפי תוצאות הבדיקות והתקנות. אם האחוזים נמוכים מדי, אפשר לערער לוועדה העליונה בתוך 45 יום.
משרתי קבע, שוטרים וסוהרים
אצל משרתי קבע, מאז 2017 רק חלק מהפגיעות מטופלות במשרד הביטחון. ירידה בשמיעה בגלל רעש של כלי נשק מוגדרת "מחלת שירות", ולכן נשארת בטיפול משרד הביטחון. פגיעות שמיעה מסוג אחר עשויות להיות מטופלות בביטוח לאומי. הפירוט במדריך משרד הביטחון או ביטוח לאומי.
מה מקבלים אחרי ההכרה
- תגמול או מענק לפי אחוזי הנכות: מענק חד-פעמי ב-10% עד 19%, תגמול חודשי מ-20%. ראו אחוזי נכות משרד הביטחון.
- מכשירי שמיעה למי שיש לו ירידה בשמיעה בעקבות הפגיעה המוכרת, כולל סוללות, פילטרים ותקופת ניסיון של 3 חודשים. מי שיש לו טנטון או חבלה אקוסטית בלי ירידה בשמיעה בתדרי הדיבור לא זכאי למכשיר, אבל יכול לקבל טיפול במרפאות ייעודיות.
- אביזרי עזר, כמו פעמון דלת מוגבר, למי שהוכרו לו לפחות 20% נכות בגין פגיעה בשמיעה.
- בדיקה חוזרת אם השמיעה ממשיכה להידרדר. ראו תביעה בגין החמרה.
שאלות נפוצות
השתחררתי לפני הרבה שנים. עדיין אפשר להגיש?
כן. פגיעה בשמיעה בגלל רעש מתפתחת לפעמים לאט. כשיש תיעוד של החשיפה בשירות, אפשר להגיש גם שנים אחרי השחרור.
יש לי רק טנטון, בלי ירידה בשמיעה. אפשר לתבוע?
כן. טנטון יכול להיות מוכר כפגיעה בפני עצמו. חשוב שיהיה מתועד אצל רופא ושיוסבר הקשר שלו לרעש בשירות.
לא השתמשתי באטמי אוזניים. זה פוגע בתביעה?
לא בהכרח. ההכרה נבחנת לפי הקשר בין השירות לפגיעה. כדאי לתאר את המצב כמו שהיה, כולל אם מיגון לא היה זמין או לא נדרש.
איך מגישים?
בטופס המקוון של אגף השיקום או בטופס מודפס. ראו איך מגישים תביעה למשרד הביטחון וטפסים לתביעה.
שיחת ייעוץ ראשונה, חסויה, עם עורך דין מהמשרד.
050-6274283פנייה בווטסאפ
